דייקסל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

החלטה

לפני בקשה להשבת חלק מאגרה ששולמה, עקב תיקון סכום כתב התביעה.

1.המבקש הגיש בקשה בה טען כי יש להורות על השבת חלקה היחסי של אגרת המשפט בשל תיקון כתב התביעה וצמצום סכומה מ 479,045 ₪ ל- 167,106 ₪.

2.החלטתי ניתנת אף מבלי להעביר הבקשה לתגובת המדינה:

ברע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ, תק-על 2005(3), 2712 , 2715 (2005) קבע בית המשפט העליון: "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך. המדינה היא גוף גדול ומסורבל, שאינו ערוך לבדוק כל מקרה מראש לגופו, ואין גם מקום להכביד על גופי המדינה יתר על המידה; ראו גם פרשת מדינת ישראל נ' יש-גד לעיל. ואולם, במקרה של ספק, וכיוון שהיא היא בעל הדין הבסיסי לענייני אגרות (ראו פרשת להד לעיל) וקופתה, קופת הציבור, היא הניזוקה במתן פטור מאגרה, ישקול בית המשפט היש מקום להזמינה, ואם יעשה כן, מחובתה כמובן לבדוק".

3.מכאן לענייננו: בעבר נקבע ברע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(1), 717 , 719-720 (2002): "... גם אנו כמו השופט המלומד והשופט ביין סבורים שרשימת המקרים שבהם זכאי בעל-דין להשבת אגרה היא רשימה סגורה, כאשר התפישה הבסיסית של התקנות היא כי האגרה משתלמת ביום הגשת התובענה בעד שירות שינתן בעתיד. לדעתנו, אין בתיקון הסכום על ידי הפחתתו ולא כלום עם ענין הפחתת האגרות ואין הוא משפיע עליו. לדעתנו המתכונת הבסיסית של תכנית האגרות היא כי החיוב בתשלום האגרה חל ביום הגשת התובענה; כך למשל, אם נתבע בתובענה סכום כסף גדול ונפסק רק סכום קטן לא יהיה התובע זכאי להקטנת האגרה; כך למשל, אם יחזור בו התובע מהתובענה הוא לא יזכה בהשבת האגרה, אלא במקרים שהתקנות מזכות אותו בהחזרת האגרה; ומה ההבדל בין מקרים אלה למקרים שבהם בחר התובע להקטין את סכום התביעה? ... השיטה הקיימת עשויה למנוע מניפולציות בהגשת תובענות כספיות מופרזות, כדי להטיל אימה על הצד שכנגד, תובענות שסכומן יוקטן אך לקראת שלב ההוכחות. קביעת סכום התביעה במקרים אלה יכולה לשמש תמריץ לתובע, כבר מלכתחילה, לקבוע את סכום התביעה בשיעור ריאלי. אכן, אם תיזה זו היא נכונה - ואנו סבורים שהיא נכונה - צדק השופט המלומד בקביעתו כי גם את השיעור השני של האגרה יש לחשב לפי סכומה המקורי של התובענה".

3.פסק הדין דלעיל ניתן בשנת 2002. בשנת 2007 הותקנו תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") בהן נקבע בין היתר:

בתקנה 10(ד) לתקנות נקבע:

"התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים". [הדגשה שלי ר.נ.].

4.המבקש טען יש להורות על השבת חלקה היחסי של האגרה אולם לא הביא נימוקים המצדיקים את הסטייה מהכלל. בהעדרם, נדחית הבקשה.

ניתנה היום, ט"ו אדר ב תשע"א, 21 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: